Untitled

בית 1

מן השמים עד החופים,

אנחנו משוטטים, שוחים, עפים.

עם כל רוח, עם כל גל, עם כל יום,

את נותנת חיים, מזון וחום.

בכל סיבוב, מדמדומים לאור,

השמש והירח זורחים עלייך בתור.

את זוהרת בגוון כחול־ירקרק,

ערש פלא עתיק־חדש, מחבק.

פרה־פזמון

ההרים מזמזמים נמוך, הנהרות שומרי הקצב,

צועדים לפי פעימתך, שואלים ממך את החרוז והלב.

פזמון

אִמָּא אֲדָמָה—את ביתנו, אהבתנו, כס מלכותנו.

המלך ממתין לדרכינו המתוקנות.

במילים טובות נשיב תודה—

אך אחריהן יבואו מעשי צדק, לא רק מחיאות.

בית 2

ובכל זאת פוגעים בך, גורמים לך לבכות,

מזהמים את שמייך הערומים ללא גבולות.

ממלאים את אדמתך בערמות אשפה,

ושוחטים את ילדייך מטעם רע של שעה.

עשן בשמים היכן שכוכבים אמורים לשכון,

שמן על המים שרקדו שם פתאום קפאון.

היערות שותקים, האוקיינוסים כואבים,

הכול בשביל רווח שנחטוף ואחר כך נעלמים.

גשר

סלחי לחטאינו, אל תדחי את נשמותינו,

למדי אותנו אומץ לתקן את גנבותינו.

הפכי הרגלים לנדרים שנשמור,

העירי אותנו מן הנוחות, מתוך השחור.

פזמון

אִמָּא אֲדָמָה—את ביתנו, אהבתנו, כס מלכותנו.

המלך ממתין לדרכינו המתוקנות.

במילים טובות נשיב תודה—

אך מעשי צדק יבואו, לא רק מילה יפה.

בית 3

נרפא את ששברנו—ניטע, נשקם,

נחזיר את הנשימה שביקשנו ממך מקדם.

ננקה את הנהרות, נחזיר הפרא לנדוד,

כל עמק יהיה בית חי, לא עוד מרוד.

נבחר לבזבז פחות ולחלוק הרבה יותר,

נדרוך רך בכל מקום, בכל אתר.

ידיים אל האדמה, הלב לשמים נישא,

נבטיח להגן, לא רק איכשהו לשרוד את המשא.

סיום

וכולנו נתאחד לבטל את הצער,

נעצב מחר בהיר, חומל ומואר.

מן השמים עד החופים—נעמוד וננסה,

משוטטים, שוחים, עפים—לתקן כל מה שעשה.

עם כל רוח, כל גל, וכל יום חביב,

נכבד את החיים שאת נותנת להיטיב.

אמא אדמה, אהבתנו, כס מלכותנו,

במעשי צדק נחיה—זה שיר בריתנו