לאן הלכת ,השארת רק עקבות, הלכת בלי להודיע ולא אספת את הדמעות .
בלילה קר אחד, ליוו אותך,
אמרו לך פעם אחרונה שלום
ויותר לא נראה אותך.
תמיד חייכת, זכרת הכל ועד יומך האחרון היית צלולה, שפעת באור,
מעשייך הרבים עלו למעלה ,
ואיתם גם את השמיימה.
ואיך אספר לך סבתא , על הגעגוע
והלב שנצבט.
על רצוני לפגוש בך, לפחות עוד פעם אחת,
לפעמים כאב חזק סוגר את המילים,
ומה יואיל אם אומר ששורף לי בפנים,
והפה לא מוצא כלים לבטא,
והעיניים נסגרות כי אין מענה ,
דמותך תמשיך להאיר לי בחום,
אני רק רוצה לך לאמר שלום אחרון.
הלוואי והיה אפשר ללכת לישון ,להתעורר ולגלות שהכל חלום.
לפעמים אני מסתכלת בחלון,
מקווה לראות אותך שם. צועדת ברחוב,
סבתא תגידי לי מה לעשות עכשיו,
ואיך מתמודדים עם כזה צער,
תגידי לי שזה לא אמיתי ,
אני לא יודעת לחיות בלעדייך,
והלבד הזה הולך מעתה איתי.
ואיך אספר לך סבתא , על הגעגוע
והלב שנצבט,
על רצוני לפגוש בך ,לפחות עוד פעם אחת,
לפעמים כאב חזק סוגר את המילים,
ומה יואיל אם אומר ששורף לי בפנים,
והפה לא מוצא כלים לבטא,
והעיניים נסגרות כי אין מענה,
דמותך תמשיך להאיר לי בחום,
אני רק רוצה לך לאמר שלום אחרון.
סבתא תקשיבי לי, זה פשוט לא נקלט ,
למה לא הכנת אותי מראש שבערב יקח אותך מלאך,
זכית לשיבא טובה ואריכות ימים ,
אבל זה לא אומר שקשה זה רק לצעירים, (שהשם ישמור)
ושלא נדע סבתא על עוד צרות [בע"ה ],
ואם נשמתך יכולה להתפלל, בעד עם ישראל,
שלא נחווה עוד אבדון חלילה,
ותפצירי נשמה, שתבא כבר גאולה.
שלום סבתא ,שלום אחרון, ואת מוזמנת אצלי לפחות בחלום.