בית א׳
בין אבק לאבן, בין לילה ליום,
צועדים בשקט, הלב כמו חום.
ירוק על הכתף, אדמה בנשמה,
גולני הולכים — לא שואלים למה.
פזמון
גולני — אחים עד הסוף,
דרך קשה, אבל לב רחב ועמוק.
אם ייפול הלילה על האור,
נעמוד יחד — חייל ושורש, גוף וגבור.
פנים צעירות, עיניים עייפות,
אבל האמת חיה בתוך השורות.
לא גיבורים של מילים ריקות,
רק שמירה, רק בית, רק אדמות.
גולני — אחים עד הסוף,
דרך קשה, אבל לב רחב ועמוק.
אם ייפול הלילה על האור,
נעמוד יחד — חייל ושורש, גוף וגבור.
ומי שלא חזר — חי בזיכרון,
בין הרוח, הדגל והחול החום.
אנחנו נמשיך, נישא את הקול,
בשביל מי שהיה — ובשביל כל אתמול.
גולני — לא סמל, לא סיפור,
זה אדם שעומד כשכואב ואסור.
עד הנשימה, עד השחר הבא,
גולני נשארים — משפחה.