Untitled

אני הולך ברחובות של מחשבות כבדות,

כל צעד מרגיש כמו אלף טעויות,

יש לי קול בפנים שאומר “די תוותר”,

אבל אני עדיין עומד, לא בורח יותר.

העולם מסתובב ואני לא בקצב,

לב שבור מנסה למצוא קצת שקט,

כל לילה אותו סרט בראש חוזר,

אבל בבוקר אני קם, מנסה להישאר בתוך הסערה אני לא נשבר,

גם אם הכל נראה קצת מוזר,

יש בי אש שלא נכבית בכלל,

אני נופל — אבל קם מחדש בסוף הזמן.

בתוך הסערה אני לא לבד,

גם אם לפעמים זה מרגיש אבוד אחד,

אני צועק לשמיים, לא מוותר,

כי גם משבר זה רק פרק שעובר.יש ימים שאני שותק יותר מדי,

מסתיר חיוך מאחורי עיניים,

אבל עמוק בפנים יש חלום אחד קטן,

שלא נותן לי ליפול לתוך הזמן.

ואם כואב לי — אני כותב על דף,

הופך כאב למנגינה בתוך הלב,

כל שורה פה היא חתיכה מהנפש,

וכל פזמון זה כוח להמשיך מחדש.בתוך הסערה אני לא נשבר...