הלב עוד מחכה

בלילות אני ער, מחפש תשובה,

מה קרה לאהבה, איך פתאום היא נעלמה?

השארת לי מבט, חצי חיוך שבור,

ומאז הלב שלי הולך בלי כיוון ברור.

רציתי לאחוז, לנסות שוב, להתקרב,

אבל את כבר שם, ואני תקוע עם תחושת ספק.

הלב עוד מחכה, רק אלייך הוא קורא,

בין הצלילים, בין הדמעות, את חסרה לי בלילות.

לא צריך מילים, לא מחפש סיבות,

רק שלווה אחת בין כל השאלות.

גם אם התרחקת – את בתוכי נשארת,

כמו פזמון מתוק, שמתנגן לי כל הדרך.

הלילות ארוכים, והרחובות ריקים,

מנסה לשכוח, אבל הזיכרון תקוע בין הצללים.

כשהיית כאן הכל היה פשוט ונכון,

כל צחוק שלך היה כמו מנגינה בלב מתנגן.

עכשיו אני עומד, לבד מול כל הכאב,

מחפש בצלילים קול שלא שוכח אותי אפילו ברגעי הפחד.

הלב עוד מחכה, רק אלייך הוא קורא,

בין הצלילים, בין הדמעות, את חסרה לי בלילות.

לא צריך מילים, לא מחפש סיבות,

רק שלווה אחת בין כל השאלות.

גם אם התרחקת – את שקט שלא עובר,

פזמון שנתקע, לא עוזב את הראש יותר.

היית לי כמו שיר, שמתנגן בפנים,

כל מילה שלך נכנסת ישר בין העור לוורידים.

הלכנו ביחד דרך ימים שחורים ולבנים,

עכשיו השקט צורם, כמו תו שבור בין הצלילים.

והלב שלי עוד מנגן את השיר הישן,

מחפש אותך בכל פינה, בין החלומות היבשים.

הלב עוד מחכה, רק אלייך הוא קורא,

בין הצלילים, בין הדמעות, את חסרה לי בלילות.

לא צריך מילים, לא מחפש סיבות,

רק שלווה אחת בין כל השאלות.

גם אם התרחקת – את בתוכי נשארת,

כמו פזמון מתוק, שמתנגן לי כל הדרך.