Untitled

אני צולל דרך הכחול הכבד, אולי את זיוף אולי את אמת. כל אדווה וכל גאות, אולי סכנה ואולי שירות. הגילוי העמוק זה האור הפנימי, אתה מביא את האור, אתה מחליט מה אמיתי. בלי העין הפתוחה שלך גם מים רדודים יהיו מלכודת, אבל עם היציבות הזוהרת הזאת, גם התהום תהיה לך מורה. אני רואה את האור, הוא מושך אותי. אני מרגיש את הנהימה מתחת לים. כל קרן אור קטנה כואבת להיות חופשי. הגילוי העמוק זה האור הפנימי, אתה מביא את האור, אתה מחליט מה זה צל. בלי העין הפתוחה שלך גם מים רדודים יהיו מלכודת, אבל עם היציבות הזוהרת הזאת, גם התהום תהיה לך מורה. עכשיו אני מטפס אל פני השטח, לראות את השמש לנשום אוויר. אולי לא נועדנו לנצח, תשמרי על עצמך. האור הפנימי קורא לי ממעמקי הלילה, מראה לי את הצבעים שלו מתכופפים עם האור. כמו כוכב שבור הם מאירים מעל זכוכית שבורה, מראים אינסוף מראות הופכות לאבק. לחץ עושה יהלום, לחץ שובר בן אדם. אני מאבד את מה שהגעתי איתו, ועוזב את מה שאבד. יש שם מאחורי כל צל שמחכה שיראו אותו, האמת בלחישה החיים בתוך חלום.